"גני-דור" בע"מ ואח' נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפני בקשת המבקשות ל"איחוד תובענות מכח סעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד -1984" באופן בו תועבר התובענה שבתא"מ (שלום – אשדוד) 4389-01-11 (להלן:"התובענה באשדוד) לבית משפט השלום באשקלון והדיון בה יאוחד עם התובענה שבת"א (שלום אשקלון) 20142-09-10 (להלן:"התובענה באשקלון").

התובענה שבאשקלון הוגשה על ידי המבקשות ביום 14.09.2010 בסדר דין רגיל כנגד שלוש המשיבות והיא קבועה לדיון קדם משפט ליום 12.09.2011.

התובענה שבאשדוד הוגשה על ידי המשיבה 3 ביום 03.01.2011 בסדר דין מהיר כנגד המבקשות, המשיבות 1-2 אינן צד לתובענה שבאשדוד.

טענות הצדדים:

המבקשות מפנות להוראת ס' 49 לחוק בתי המשפט בדבר סמכות נשיא בתי משפט השלום להעברת תובענה באותו מחוז, ולסמכות בית המשפט או הרשם בהתאם להוראות תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי.

לטענת המבקשות די שקיימת השקה בין שתי התובענות על מנת להורות על איחודן ולא נדרשת חפיפה מלאה על מנת לקבוע כי המדובר בתובענות ב"נושא אחד". המבקשות טוענות כי התובענות הוגשו על בסיס אותו הסכם, כי המערכת העובדתית שבבסיס שתי התובענות היא זהה, כי מן הראוי היה שהמשיבה 3 היתה מגישה תביעתה כתביעה שכנגד במסגרת התובענה באשקלון ולא כתובענה נפרדת באשדוד, כי הותרת המצב על כנו עלול להביא להכרעות סותרות שינתנו על ידי בתי משפט שונים וכי משטרם החל הדיון בכל אחת מן התובענות יש להורות כמבוקש בבקשה.

המשיבה 2 (עירית אופקים) בחרה שלא לנקוט עמדה בעניין איחוד התיקים והותירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה עוסקות שתי התובענות במערכות עובדתיות ומשפטיות שונות ואין זהות מוחלטת בין הצדדים שבשתי התובענות, כמו כן טוענת היא כי התובענות מתנהלות במסגרת סדרי דין שונים וכי איחודן יביא לסרבול ולסחבת.

עוד טוענת המשיבה 1 כי הבקשה הוגשה לערכאה שאינה מוסמכת לדון בה וכי היה על המבקשות להגישה לנשיאת בית המשפט העליון שתכריע בה בהתאם לסמכותה שעל פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי.

המשיבה 3 אף היא מתנגדת לבקשה מן הטעם שאין זהות בין התובענות ואיחודן יסרבל את הדיון בתובענה שהוגשה על ידה לבית משפט השלום באשדוד.

דיון:

אשר לעניין הסמכות:

אכן תקנה 7 קובעת סמכות נשיא בית המשפט העליון, במקום בו הוגשו תובענות בנושא אחד לבתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות, לקבוע לאיזה מבתי המשפט תהא סמכות שיפוט ייחודית לדון בתובענות אשר יועברו אליו מבתי המשפט האחרים ויידונו בו במאוחד.

אלא שכבר נקבע כי במקום בו המדובר בתובענות שהוגשו באותו מחוז שיפוט ובנסיבות הקבועות בסעיף 49 לחוק בתי המשפט יש להפנות הבקשה לנשיא בית משפט השלום על פי סמכותו שבסעיף 49 כאשר איחוד הדיון יעשה על פי שיקול דעתו של בית המשפט מכח תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי (ראה בש"א 1010/05 מיכאל וגלינה קרמן נ' שלמה ותמר וקנין (לא פורסם, 01.02.2005).

לגופו של עניין:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובכתבי הטענות שבשני התיקים נשוא הבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על העברת הדיון בתא"מ (שלום – אשדוד) 4389-01-11 לבית משפט השלום באשקלון באופן בו הוא יידון בפני אותו מותב הדן בת"א (שלום – אשקלון) 20142-09-10 - כבוד השופטת סבין כהן.

הגם שאין זהות מלאה בין בעלי הדין בשני התיקים והמדובר בתיקים שהיקפם, עילותיהם ואופן בירורם אינו זהה באופן מוחלט, הרי שקיימת חפיפה ולו חלקית במסכת העובדתית והמשפטית הכרוכה בכל אחד מהם באופן שמצדיק שמיעתם בפני אותו מותב על מנת לשמוע את התובענות באופן מהיר ויעיל, למנוע כפל דיונים והכרעות שעלולות להיות סותרות.

לכך יש להוסיף כי אכן מן הראוי היה שהתובענה באשדוד תוגש אף היא לבית משפט השלום באשקלון מקום בו מתבררת תביעה קיימת בין הצדדים בעניינים דומים אם כי איני מוצא מקום לקבוע מסקנות בדבר היותה ראויה להתברר כתביעה שכנגד במסגרת התובענה באשקלון.

למרות האמור לעיל לא מצאתי מקום לקבוע בשלב זה כי הדיונים בתיק יאוחדו.